נתחיל הפעם מהסוף להתחלה:
מחקר שפורסם השנה, בדק 120 נשים שסבלו מתסמונת התעלה הקרפלית.
60 מהן טופלו ע"י פיזיותרפיסט, שביצע טיפול מנואלי (ידני) ו-60 האחרות נותחו.
הן נבדקו לאחר שבוע, לאחר שלושה חודשים, לאחר חצי שנה ולאחר שנה.
טיפול פיזיותרפי היה יעיל יותר בטווח הקצר בהשוואה לניתוח.
טיפול פיזיותרפי היה בעל תוצאות דומות בטווח הרחוק בהשוואה לניתוח.

מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
תסמונת התעלה הקרפלית נגרמת מלחץ על העצב בתעלה שנמצאת בשורש היד. התעלה נוצרת באזור שבין שמונת העצמות הקטנות של שורש כף היד לבין הרצועה הקרפלית – רצועה חזקה זו מהווה מעין גג לתעלה. בתוך התעלה עוברים העצב המדיאני ותשעת הגידים המכופפים של האצבעות. הלחץ על העצב נוצר כאשר יש היצרות של תעלה זו.

בעיה זו די נפוצה ושכיחה פי 2 בנשים מאשר בגברים‏. התסמינים מתאפיינים בתחושת עקצוץ, כאב, הרדמות או נימול ביד ומתחילים לרוב בלילה כתחושת הרדמות ביד. התסמינים יכולים להקרין ליד כולה, אך עיקר הכאב הוא באגודל ובשלוש האצבעות הקרובות לו. הם עלולים להעיר משינה בשעות הבוקר המוקדמות. בהמשך, התסמינים יכולים להופיע בשעות היום ולהתגבר בפעילות כמו הקלדה במחשב ונהיגה למשל. בשלבים מאוחרים יותר הרדימות הופכת לקבועה ומופיעה חולשה של השרירים בכרית האגודל ואף דלדול שלהם. מצב מתקדם כזה גורם לירידה ביכולת התפקוד של היד בפעילות עדינה בעיקר.
תופעה זו יכולה להיגרם כתוצאה מפציעת מאמץ חוזרנית, למשל הנובעת מתפעול מחשב בזמן העבודה, אם כי ככל הנראה לגורמים גנטיים וביולוגיים השפעה משמעותית יותר‏.
שלוש קבוצות הסיכון הגבוהות ביותר לתסמונת מנהרת שורש כף היד כפציעת מאמץ חוזרני הם מעבדי בשר ודגים, חוטבי עצים במסור שרשרת וקלדנים
עוד חשוב לציין שהתופעה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל חולי סכרת, אצל הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס, אצל הסובלים מדלקות פרקים ואצל נשים בהריון הסובלות מבצקות.

כיצד מאבחנים את התסמונת?

1. מבחן טינל (Tinel) – הקשה על אזור התעלה הקרפלית ובדיקה האם בעקבות ההקשה מופיעים התסמינים.
2. מבחן פאלן (Phalen) – כיפוף שתי כפות הידיים זו נגד זו במשך כחצי דקה ובדיקה האם מופיעים התסמינים.

נוסף על כך עשוי הרופא להפנות את המטופל לבדיקת Electromyography) EMG) – בדיקת הפעילות החשמלית של השריר – שמאפשרת לבדוק האם יש פגיעה בהולכה העצבית בעצב המדיאני.

טיפול שמרני – טיפול בפיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק:

המחקר שהשווה טיפול פיזיותרפי מול טיפול ניתוחי, הראה כי לניתוח אין תוצאות טובות יותר מאשר לטיפו לשמרני.
הטיפול הפיזיוטרפי במחקר זה כלל טכניקות רקמה רכה בנקודות אנטומיות בהן העצב עלול היה "להתפס", מוביליזציות צוואריות (lateral glides) וטכניקות "החלקה" של גיד/עצב במרפק ובכף היד.

אם אתם סובלים מתסמונת זו, ואינכם מטופלים, גשו כמה שיותר מהר לטיפול!
ספרו לפיזיותרפיסט שלכם על מחקר זה!

טיפולים שמרניים נוספים:
התאמת סד מנוחה עם תמיכה מתאימה לשורש כף היד. הסד מונע מצבים של תנוחה קיצונית של שורש כף היד (כיפוף לפנים או לאחור). מניעה של תנוחות אלו יפחית את הלחץ על העצב.
כמו כן, מומלץ על ביצוע הערכה מקיפה של הגורמים לבעיה ובמקרה הצורך, ארגון מחדש של סביבת עבודה, הלימודים או הפנאי, על מנת למנוע הישנות הופעת המחלה. למשל, החלפת ריהוט פינת העבודה, החלפת עכבר המחשב ומעבר למקלדת חלופית למניעת פציעה. הערכה זו צריכה להיעשות ע"י פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק או אנשים בעלי התמחות ב הנדסת אנוש או טכנולוגיה מסייעת.

טיפולים שאינם שמרניים:
תרופות נוגדות דלקת.
הזרקת סטרואידים לתעלה הקרפלית. (לא מומלץ מאחר ומזיק לגידים)
ניתוחים לתיקון תעלת שורש כף היד מתבצעים בדרך כלל על ידי הרדמה מקומית, באורך של עד כחצי שעה לרוב. מטרת הניתוח היא חיתוך של הרצועה המרכיבה את גג התעלה כדי לאפשר מרווח מקום לעצב הלחוץ בתוכה.
שחרור אנדוסקופי: שיטה חדשנית לטיפול בתסמונת היא ניתוח אנדוסקופי; בעזרת חתכים קטנים ניתן להחדיר לשורש כף היד מכשיר אנדוסקופי – סיב אופטי, בו ניתן להגיע אל גג התעלה ולחתכה ללא צורך בחתך ניתוחי גדול. היתרון בשיטה זאת הוא זמן החלמה מהיר יותר וחזרה מהירה לתפקוד. השיטה אינה נפוצה בשימוש נרחב בישראל, ועלותה גבוהה יותר מאשר ניתוח רגיל. בארצות הברית השיטה האנדוסקופית נמצאת בשימוש נרחב הרבה יותר. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית או אזורית.

בהצלחה!

אינה.
Fernández-de-las-Peñas, C., Ortega-Santiago, R., de-la-Llave-Rincón, A. I., Martínez-Perez, A., Díaz, H. F. S., Martínez-Martín, J., … & Cuadrado-Pérez, M. L. (2015). Manual Physical Therapy versus Surgery for Carpal Tunnel Syndrome: a Randomized Parallel-Group Trial. The Journal of Pain.