שנים רבות מאשימים את חומצת החלב בכאב, בעייפות ובהתכווצות שרירים, ומנסים להיפטר ממנה בכל דרך אפשרית. הגיע הזמן להוציא את האמת לאור!
במחקרים מוקדמים מצאו קשר בין עליה בריכוז חומצת חלב לבין עייפות (ירידה ביכולת לפתח כוח). במחקרים מאוחרים יותר ראו שזה לא מדוייק ויותר מורכב.
וכמובן שמתאם אינו סיבתיות.
כיום יש ראיות שסביבה חומצית דווקא יכולה לשפר את העברת החמצן לרקמות, לשפר את האיוורור, להגביר את זרימת דם לשריר ועוד. בנוסף קיימת היפותזה שחומצת חלב היא מקור אנרגיה לרקמות שונות בגוף.
אז אם אנחנו מבינים שחומצת החלב היא תמימה ולא רוצה להרע לנו, אין צורך לנסות "לשחרר" אותה.
אגב, כל השיטות (מתיחות, ניעור, חימום, עיסוי) לא עוזרות להניע את חומצת החלב מהשרירים לדם, ובכל מקרה, הריכוז שלה יורד כשעה לאחר הפעילות לרמה רגילה.
מקווה שהצלחתי לשכנע. אם תפגשו בחומצת החלב, תנו לה חיבוק, היא עברה הרבה.
בהצלחה!
מקורות:
Cairns, S. P. (2006). Lactic acid and exercise performance. Sports Medicine,36(4), 279-291.
איגור מינץ
פיזיותרפיסט מוסמך, בעל תעודת מדריך חדר כושר ומדריך ריצות ארוכות.
Latest posts by איגור מינץ (see all)
- מה צריך לדעת לגבי אוסתיאוארטריטיס בברך או בירך? - 23 בפברואר 2018
- ההיסטוריה (וההיסטריה) הלא יציבה של היציבה - 5 בנובמבר 2017
- תסמונת המדור הקדמי במאמץ – Chronic Exertional Compartment Syndrome - 1 בנובמבר 2017