שברי מאמץ בצבא - עצם העניין

לפעמים נדמה ש”שברי מאמץ” זה ביטוי נרדף לשירות קרבי. עד מתי?

לפני שנדבר על עניינים שקשורים לצבא, אתם מוזמנים לקרוא מהם שברי מאמץ ואיך לטפל בהם.

בכתבה זו אתייחס לכמה נושאים ספציפיים לשירות הצבאי ולשברי מאמץ.

מדרסים

נושא מורכב עם משתנים רבים-יש סוגים שונים של מדרסים, של שיטות להתאמת מדרסים ושל צרכים. הרעיון מאחורי השימוש במדרסים היא לעשות כסף על גבינו. סתם. בשביל זה יש את החצי הבירה שהיא בעצם פיינט והוא בעצם שליש. נסחפתי.

המדרסים אמורים לספוג זעזועים ולשנות את תנועת הרגל כך שהעומס יתחלק בצורה טובה יותר. סקירה ספרותית מבלבלת מצאה שסוליות שסופגות זעזועים אולי יכולות להוריד את שיעור שברי המאמץ אצל חיילים, אך לא אצל אתלטים ולא ידוע מהו העיצוב הטוב ביותר עבור המדרסים.

סדרת מחקרים על מדרסים אצל חיילי צה”ל הביאה למסקנה שלא משם תבוא הישועה.

מה שעשו ב83’ כבר לא יעשה

במהלך השנים בוצעו שינויים רבים בתוכנית האימונים. ראשית, התחילו להקפיד על מינימום של 6 שעות שינה בלילה (פרט לשבועות ספציפיים כמו שדאות, שמירות ומסעות). לפני שהוחל חוק זה, החיילים ישנו 3-4 שעות בלילה לעיתים קרובות.

שנית, שונה סרגל המאמצים ונפחי והמסעות והריצות. הקודקודים שמו לב שמרבית שברי המאמץ מתרחשים בטירונות למרות שבאימון המתקדם יש מאמצים רבים יותר. ההנחה הייתה שבסוף הטירונות העצמות משנות את יכולתן להסתגל לעומסים.

בנוסף לכך, שינו את מבנה הנעל הצבאית.

שינויים אלה תרמו לירידת שיעורי שברי המאמץ בטירונות מ31% לפחות מ 10% (נתונים משנת 2008).

חצאיות

נשים ביחידות הלוחמות סובלות מיותר שברי מאמץ מגברים, למרות שנעשו התאמות של רמת האימון והציוד. אנקדוטה: לנשים יש סיכון גבוה יותר לשבר מאמץ באגן. רציני, זו לא בדיחה גסה.

הכל בראש

אין תמימות דעים לגבי המעורבות של לחץ פסיכולוגי על היווצרות שברי מאמץ. מחקר אחד מצא קשר בין אישיות צייתנית והישגים נמוכים לשברי מאמץ. מחקר נוסף מצא קשר בין אישיות עם מוטיבציה, שאפתנות ותחרותיות לשברי מאמץ.

אורך הצעד

אני זוכר את המ”כים שלי מעודדים אותנו ללכת כמוהם וכמו המ”מ – בצעדים גדולים ומהירים. הכוונות היו טובות, אבל כנראה שזה לא נכון מבחינת התפתחות שברי מאמץ. מחקר מתמטי על העומסים שפועלים על השוק מצא שדווקא קיצור אורך הצעד ב10% בזמן ריצה מוריד את הסיכוי לשברי מאמץ (למרות שקיצור אורך הצעד משמעותו יותר צעדים).

סרגל מאמצים ומשמעת

כל חייל ומפקד יודעים שיש סרגל מאמצים מתוכנן שעל פיו נקבעים האימונים. אני זוכר מפקדים שהיו מתוסכלים מכך שסרגל המאמצים מגביל אותם מ”להתאמן כמו שצריך”. במחקר שנערך ב2011 ביחידת עילית בצה”ל חולקו לחיילים מדי צעדים שגילו שבפועל המרחק שהחיילים עברו גדול לפעמים פי 2-3 מהמרחק המתוכנן עפ”י הסרגל. מישהו אמר קאדרים?

בנוסף, בתוך קבוצת החיילים היו צהובים שפרפרו יותר (או “בעייתיים” שקודרו יותר) והם גם אלה שחטפו יותר שברי מאמץ.

כושר קרבי

פעם שמעתי שמועה, לפיה חיילים שהתאמנו בכושר קרבי לפני גיוס חוטפים שברי מאמץ יותר מאלה שלא. אבל לפי מספר מחקרים של הצבא האמריקאי, חיילים שהיו פחות פעילים טרם גיוסם סבלו יותר משברי מאמץ מאלה שהיו בכושר טוב.

לסיכום

חיילים יקרים, בבקשה שמרו על עצמכם.

מפקדים יקרים, בבקשה שמרו על החיילים.

בהצלחה,

איגור

Carmont, M. R., Mei-Dan, O., & Bennell, K. L. (2009). Stress fracture management: current classification and new healing modalities. Operative Techniques in Sports Medicine, 17(2), 81-89.‏

Moran, D. S., Evans, R., Arbel, Y., Luria, O., Hadid, A., Yanovich, R., … & Finestone, A. S. (2013). Physical and psychological stressors linked with stress fractures in recruit training. Scandinavian journal of medicine & science in sports, 23(4), 443-450.‏

Itskoviz, D., Marom, T., & Ostfeld, I. (2011). Trends of stress fracture prevalence among Israel Defense Forces basic trainees. Military medicine,176(1), 56-59.‏

Edwards, W. B., Taylor, D., Rudolphi, T. J., Gillette, J. C., & Derrick, T. R. (2009). Effects of stride length and running mileage on a probabilistic stress fracture model. Medicine and science in sports and exercise, 41(12), 2177-2184.‏