post

ההיסטוריה (וההיסטריה) הלא יציבה של היציבה

סבתא שלי מעירה לי עד היום על היציבה שלי. אז תהיתי איך היא הגיעה להיות חסידה של יציבה זקופה.
גיליתי תהלכים היסטוריים מרתקים על מה שרבים מאיתנו תופסים כמובן מאליו.
התהליכים מתרחשים לאורך שנים. בכתבה זו ניסיתי לכתוב מתי התהליך התחיל.
בנוסף, קרו במקביל תופעות הפוכות אז תהיו מוכנים להתבלבל.
רוב הכתבה מבוססת על מאמר על היציבה האמריקאית.


המאה ה-17 וה-18 – צבאות מאמצים את היציבה הזקופה עבור חייליהם.
1780 – ריקוד הואלס נהיה פופולארי בוינה ומתפשט במדינות אירופה. בריקוד יש דגש על היציבה.

בריקוד הולס יש דגש על יציבה

בריקוד הולס יש דגש על יציבה

1820 – הורים רצו שילדיהם לא ידמו לקופים ולשם כך צריך "יציבה טובה". ההורים הודרכו להושיב את ילדיהם זקופים במהלך פגישות רשמיות.
בנוסף, רופאים אימצו את היציבה ככלי איבחוני למחלות ופגמים אופי.
גם לפני שדרווין פרסם את תורת האבולוציה מדענים אמריקאים טענו שרק לארופאים יש גו זקוף שמאפשר להם לנוע בחן לעומת גזעים פחות מתורבתים.
האצבע המאשימה ליציבה לא טובה הופנתה לכתיבת מכתבים, מחוכים שנשים לבשו ול…אוננות…
1830 – חידושים בתחום הריהוט הביאו ליצירת כורסאות מרופדות שנועדו, קודם כל לחולים וזקנים. מתח הופיע בין נוחות (יציבה רפויה על מושב נוח) ונאותות (יציבה זקופה על כסא עץ).
lounge

1859 – דרווין מפרסם את תורת אבולוציה והתמונות של המעבר מהקוף הכפוף לאדם הזקוף מתפרסמות. תנועות לאומניות וגזעניות מאמצות גם את ההיבטים שקשורים ליציבה.
1872 – הרופא danforth newcomb מוציא לאור את ספרו בנושא גידול ילדים ובו הוא כותב, בין היתר, על חשיבות הזקיפות ומפחיד מפני תנוחה שפופה בה "לא יכנס נספיק אוויר לריאות":
when and how

גישות אלה תתרחבנה בהמשך: היציבה הטובה נמצאת בסיכון ומתדרדרת עם הדורות ולא מדובר רק בהלכות נימוסין אלא בבריאות.
1880 – בתי ספר נתפסו כבעיה וכפתרון. הישיבה הממושכת הואשמה בגרימת נזק לעמוד השדרה של הבנים ובעיקר של הבנות. בתקופה זו האמינו שזה לא נורא כי הגווים יתיישרו במהלך חופשת הקיץ. תרגילים שנועדו לשפר את היציבה נהיים פופולאריים, במיוחד לבנות.
מאוחר יותר, תרגילי יציבה והקפדה על יציבה חדרו לבי"ס ואז במהלך חופשת הקיץ היציבה "התדרדרה".
מורים אימללו את חייהם של תלמידים שפופים עד שהתיישרו.
בשלב הזה, רבים מאמנים שהיציבה מעידה על האופי והיופי.
1889 – שימוש באנך בנאים (משקולת על חוט) כדי להעריך את היציבה.
1890-1930 – רופאים ממציאים רעיונות חדשים לנזקים של יציבה לא טובה (בעת ההיא מקובל שהשערות של רופאים יתפרסמו כדבר האל): ביציבה שפופה פעילות הלב, הכליות והכבד מתעכבים. הרופאים מגדילים לבלבל את המוח וטוענים שצרים לתקן את היציבה לא רק בשביל הטבה פיזית אלא גם בשביל ההשפעה של היציבה על המוסר. "אנשים ערמומיים, פחדנים ופושעים ניתנים לזיהוי לפי היציבה הרעה שלהם."
סגנונות הריקוד משתנים. במקום הואלס הנוקשה מתפתח הסווינג ואחרים.
1910 – סגנון הלבוש של הנשים משתנה והמחוכים שמאלצים יציבה זקופה מתחילים להיעלם. במקומם מופיע לבוש חופשי יותר שמאפשר תנוחות נוחות יותר. לדוגמא שמלת Flapper:
flapper 1920

1913 – בבתי ספר בדטרויט (ואח"כ מסצ'וסטס ואחרים) ילדים עוברים מבחני יציבה ולכל תלמיד יש ציון. תלמידים עם יציבה לא טובה קיבלו את הציון "B"  ובויישו עד שהתיישרו – היו מקרינים צלליות של התלמידים על הקיר ודנים ביציבה שלהם. מורים לחינוך גופני ופיזיותרפיסטים אימנו ושיפרו את היציבה של הילדים.
זה ממשיך בשלושת העשורים הבאים.
למתעניינים, מציע להציץ בספר של בנקרופט (קישור), אפילו בשביל התמונות:
bancroft book

1914 – חלק מהציבור מאמין שיציבה מעידה על אישיות: יציבה טובה מעידה על הרגלים טובים ויציבה לא טובה מעידה על ערכים לא טובים.

"יציבה היא סימן לשגשוג המנטלי, הרגשי והפיזי של הילד".
"הניסיון מלמד אותנו לצפות להתלהבות לחיים, יוזמה ובטחון עצמי מאדם עם יציבה זקופה."
"זה טבעי ונורמלי להיות רפוי ושפוף כאשר אדם מרגיש חוסר התאמה סוציאלית."
1920 – בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה הרדיו נהיה יותר פופולארי ונפוצה ישיבה לא פורמלית של ילדים מול המכשיר.
children radio 1920

1921 – במפגש של מורי אימון גופני לנשים בקולג' היוקרתי Vasser דנים בנושאי בריאות שונים, בניהם יציבה. אחד המשתתפים מתלונן על מחסור במקום לצורך מכשירי המדידה של היציבה, טוען שמבזבזים יותר מדי אנרגיה על יציבה ושעדיף לשים דגש על פעילות גופנית.
1929 – הומלץ שרופאים יבחנו את היציבה של התינוקות ברגע שהם מצליחים לעמוד. כמובן שבשלב הזה השליטה שלהם ביציבה לא מלאה ואפשר למצוא "פגמים" רבים.
1930 – תנוחות של רכינה והשענות נתפסות בחברה כמשקפות ביטחון עצמי (לגברים, שחקנים גברים ופוליטיקאים), חן ומיניות (נשים ושחקניות).
casual

למרות השינויים שחלו בחברה ובתפיסות שלה לגבי יציבה, ספרים לגבי כללי התנהגות דשדשו מאחור ותרמו למתח ע"י התעקשות על סטנדרטים ויקטוריאניים.
בקולג' Vasser שליש מהתלמידים בשנה הראשונה מקבלים תרגילים לשיפור היציבה וחלק מקבלים פטור מפעילות גופנית בגלל פגם ביציבה שלהם. תוכניות האימון שמתפתחות שם ממשיכות עד שנות ה60.
תחשבו על זה – תוכניות אימון שנועדו ללמד בני אדם איך להחזיק את הגוף שלהם!
בעשרים השנים הקרובות נפוצות סצינות בקולנוע בהן משתמשים בנשיאת ספר על הראש כתרגיל יציבה.
1933 –  פורסם הספר "good posture to the little child". הנה איור מתוכו:
good posture in the little childe

1934 – הרפואה שמה דגש על שיטות מדידה, קיטלוג ומציאת קשר בין יציבה ובריאות. ד"ר Walter Truslow ממשיך בהכרזות מעורפלות ובהאשמת היציבה: "יציבה טובה הכרחית כדי להוריד עומס על המבנים המעורבים, לשמור על איברים חיוניים ביחס נורמלי אחד לשני ולשפר את יעילות התפקוד שלהם."
"בהרגלי היום-יום של אכילה, ישיבה, השענות, עמידה (במיוחד בנעליים) טמונה התעללות גופנית לא פחותה מהשפעת ביה"ס, רופאים וחברות ביטוח."
1940 – יציבה קושרה לצבא ולהצלחה במאמץ המלחמתי.
ההשוואות בין גוף האדם למכונה ממשיכות ואיתן ההיגיון שיציבה היא חלק מדיוק מכני.
1950 – מתחילים לקשר בין יציבה וכאבי גב וכעת מתייחסים גם ל"סטיות" גופניות אחרות כמו "ברכי X" ואחרים.
באמצע שנות החמישים מתרחש תיקון ומומחים רבים אומרים שרוב, מה שנקרא, סטיות יציבה בילדים אינו דורש טיפול מתקן כי הסטיות נעלמות עם ההתפתחות.
זו למעשה הגדרה מחודשת של הנורמה ושונה מאוד מהקולות של היובל הקודם.
למרות הטענות המודרניות של רופאים שהגדירו מחדש את משמעות היציבה, מורים לחינוך גופני במוסדות מובילים (כמו הרווארד) מנצלים את דאגות הציבור לגבי יציבה כדי לקדם את הסטטוס המקצועי שלהם.
תהליך זה התלבש על העניין הציבורי ב"נשיות כשירה גופנית".
1954 – פורסמה האינציקלופדיה "Better homes and gardens" שמסבירה: "יציבה טובה הכרחית לכך שהאיברים ישארו במקומם, היא סימן וגורם לבריאות טובה… יציבה רעה יכולה להצביע על חוסר באהבה משפחתית או נושאים פסיכולוגיים אחרים."
לעומת זאת, בשנות ה-50 התחילו מחקרים שהראו שילד לא יכול לעמוד ישר עד שהוא 5-6 בכל מקרה ואין טעם לדאוג לגבי זה.
1956 – תרגיל יחצנות של כירופרקטים הופך לעשור של תחרויןת "היציבה המושלמת":
contest

והנה הזוכות המאושרות עומדות עם צילומי הרנטגן *המוש* שלהן:
XRAY

1958-הירחון Parents' magazine מנחה הורים לא לנדנד לילדים לגבי יציבתם כי זה רק יגרום להם להיות עוינים. נכתב שפרט לעיוותים נדירים היציבה "תדאג לעצמה".
1960 – בעשרים השנים האחרונות חלה נסיגה בטרפת היציבה. תוכניות בית-ספריות הופסקו (פרט למעקב אחר עקמת), קליניקות יציבה נסגרו, שיעורי פעילות גופנית בבתי ספר כוונו לתרגילים כלליים ומדריכי נימוסין הפכו לפחות נוקשים בנושא היציבה.
התפ,חה ההכרה בכך שיש סוגי גוף רבים ושונים ושאין תקן נוקשה אחד שמתאים לכולם.
לאט לאט, הבינו שאין הוכחה שיציבה לא טובה פוגעת בבריאות ולא גורמת להתנגשות של איברים פנימיים.
1970 – מופיע מאמר ביקורת על הדעות הקדומות לגבי יציבה ו(חוסר)משמעותה.
1970

אז איך אחרי 50 שנה ויותר של סגידה ליציבה התהפכו היוצרות? כנראה בעקבות כמה גורמים:
שינוי סטנדרטים של "איך אמור להיראות גוף ברגיעה.", ו"איך נראה אדם רגוע ששולט בחייו." יציבה לא רשמית מייצגת פתיחות וביטחון ולא מוסר ירוד וכו'
– כניסה לשוק של מוצרים לפי העדפת הצרכנים (כורסאות נוחות).
– החברה מקבלת סטנדרטים של נוחות והנאה
– ביגוד רופף יותר
– הפחד שילדים נמצאים יותר מדי זמן בבית הספר ופוגעים בבריאותם התחלף בפחד שילדים לא נמצאים מספיק בביה"ס
– התקדמות מחקר רפואי

בכתבה הבאה אכתוב על איך המדע תוס היום את היציבה (וחוסר?) משמעותה.

מקורות:

Yosifon, D., & Stearns, P. N. (1998). The rise and fall of American posture. The American historical review, 103(4), 1057-1095.‏

When and How; Or, a Collection of the More Recent Facts and Ideas Upon Raising Healthy Children

Gilman, S. L. (2014). “Stand Up Straight”: Notes Toward a History of Posture. Journal of Medical Humanities35(1), 57-83.

 

Google+Email to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
איגור מינץ
עקבו אחרי:

איגור מינץ

-
פיזיותרפיסט מוסמך, בעל תעודת מדריך חדר כושר ומדריך ריצות ארוכות.
איגור מינץ
עקבו אחרי:

Comments

comments