post

האם מתיחות מאריכות שרירים?

התשובה נראית ברורה מאליה, אבל היי, לפני הפוסט של אינה חשבנו שמתיחות לאחר פעילות גופנית מונעות התכווצויות וכאבי שרירים  (הן לא).

יש לציין שמתיחה מפעילה כוח לא רק על שרירים אלא על כל הרקמות המעורבות בתנועה (שרירים, גידים, כלי דם, עצבים, רקמות חיבור ועוד)

יש מספר תיאוריות שיכולות להסביר את הגדלת טווח התנועה לאחר מתיחה: התיאוריות המכאניות והתיאוריה התחושתית.

image

התיאוריות המכאניות

ויסקואלסטיות- לשרירים יש תכונות אלסטיות, כלומר הם חוזרים לאורכם המקורי לאחר שהכוח המותח מוסר, ותכונות צמיגיות, כלומר, התגובה שלהם למתיחה היא תלוית כוח המתיחה ומשכה.

לפי תיאוריה זו, ניתן להאריך את הרקמות בזכות התכונות הצמיגיות שלהם. אך המחקרים מראים שלצמיגיות יש השפעה חולפת וקצרה. בזמן מתיחה נוצרת הארכה של הרקמות, אך עד למתיחה הבאה השפעה זו נעלמת הודות לתכונות האלסטיות של השריר.

פלאסטיות- פלאסטיות היא נטיית החומר לשמור על צורתו החדשה לאחר הפעלת כוח. למשל, שקית ניילון שמושכים אותה והיא מתארכת, תשמור על אורכה לאחר סיום המתיחה. לפי תיאוריה זו, המתיחה של רקמות החיבור תהיה מעבר לגבול האלסטי. לא נמצאו ראיות התומכות בתיאוריה זו.

עליה במספר הסרקומרים- השריר בנוי מסדרת סרקומרים. לפי תיאוריה זו, מתיחה ממושכת של שריר מביאה לעליה במספר הסרקומרים וכך להארכת השריר. בניסויים (מיותרים?) בבעלי חיים ביצעו קיבוע במנח מוארך של השריר ונצפתה עליה במספר הסרקומרים אך ללא התארכות השריר. הסרקומרים נהיו קצרים יותר, יתכן בשביל לשמור על יכולת פיתחו כח מיטבית במצב החדש.

בניסויים אחרים נצפו גדילה במספר הסרקומרים, התארכות השריר והתארכות הגידים. כנראה שהמילה האחרונה טרם נראמה בהקשר הזה.

ניסויים דומים לא בוצעו בבני אדם. למה? הבדיקה דורשת בחינה של השריר תחת מיקרוסקופ. הנה ציטוט ממחקר משנת 1972:

image

אולי פיתוח של אמצעי הדמיה מתוחכמים יאפשר מחקר בבני אדם. בינתיים אני מקווה שהועדות שמאשרות ניסויים בבע”ח הקשיחו את הקריטריונים.

בעצם, אולי ניסויים דומים באכזריותם כבר מתרחשים באימונים של מתעמלות:

בכל אופן, בזמן מתיחה קצרה וחד פעמית בטוח לא נוצרו סרקומרים נוספים ועדיין הטווח יכול להשתפר.

רגיעה נוירומוסקולרית- לפי תיאוריה זו, מתיחה ממושכת או שימוש בשיטות מתיחה ספציפיות משרים “רגיעה” על מערכת העצבים ומאפשרים  לשריר להימתח יותר. המחקר אינו תומך בתיאוריה זו.

תיאוריה תחושתית

אם התיאוריות המכאניות היו נכונות היינו מצפים שביצוע מתיחות יוביל להארכת רקמות ושכוח מתיחה מסוים יגדיל את טווח התנועה יותר מאשר לפני הארכת הרקמות (ראה גרף).

image

בפועל, לאחר ביצוע מתיחות טווח התנועה גדל כי הנבדקים יכלו לסבול יותר מתח (ראה גרף).כלומר, המתיחות הורידו את הרגישות למתיחה ודחו את נק’ תחילת הכאב או נק’ הכאב הבלתי נסבל.

image

בסרט הבא אפשר לראות לאיזה טווחי תנועה ניתן להגיע תחת הרדמה (לא מכיר את הטכניקה הזו. נסו להתרשם מטווחי התנועה של האישה שבעיקרון מוגבלת בתנועה).

למי זה אכפת?

בעיקר לאנשים עילאיים ומתנשאים.

אולי הידיעה שאחד הגורמים העיקריים שעוצרים אותנו בזמן מתיחה הוא הכאב, תעזור לנו להתגבר על המכשול ולהגיע לטווחים הרצויים.

בהצלחה,

איגור

מקורות:

Weppler, Cynthia Holzman, and S. Peter Magnusson. “Increasing muscle extensibility: a matter of increasing length or modifying sensation?.” Physical Therapy 90.3 (2010): 438-449.‏

Gajdosik, R. L. (2001). Passive extensibility of skeletal muscle: review of the literature with clinical implications. Clinical biomechanics16(2), 87-101.‏

Google+Email to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
איגור מינץ
עקבו אחרי:

איגור מינץ

-
פיזיותרפיסט מוסמך, בעל תעודת מדריך חדר כושר ומדריך ריצות ארוכות.
איגור מינץ
עקבו אחרי:

Comments

comments