post

דלקת ושות’ – טיפול ושיקום

בפוסט הקודם דיברנו על “דלקות” בגידים. האם הן בכלל דלקות? מה גורם להן? ומה באמת מתרחש בגיד? פוסט זה הוא פוסט המשך, בו נדבר על הדרכים הקיימות היום לטיפול בטנדיניטיס, איזה טיפול נמצא יעיל מבחינה מחקרית ובאיזה סדר פעולות מציע עולם הרפואה המודרני לטפל בבעיה.

טיפול שמרני:

טיפולי פיזיותרפיה בהם המטופל מודרך לחיזוק אקסצנטרי (כיווץ תוך כדי התארכות) הדרגתי של השריר המחובר לגיד הפגוע. בתרגול זה אנו “מדלגים” על החלק הקונצנטרי ע”י עזרים חיצוניים או בעזרת הרגל או היד הבריאה ושמים דגש רק על הכיווץ האקסצנטרי. מחקרים העלו כי תרגול אקסצנטרי גורם לשיפור הקשר בין סיבי הקולגן בגיד, וכך מסייע לתהליך הבניה מחדש בגיד. הועלתה השערה כי לתרגול האקסצנטרי גם חשיבות בהפחתת חומרים מעוררי כאב בתוך הגיד. אמנם מסקנות המחקרים לגבי ערך התרגול האקסצנטרי אינן אחידות, אך נראה כי תרגול זה יעיל בריפוי והוא נטול תופעות לוואי. כמו כן במהלך הטיפול הפיזיותרפי, ניתן להקל על הכאב והקושי בתפקוד על ידי טייפינג (חבישה אלסטית או ריגידית) של המפרק הפגוע.

הנה מספר דוגמאות לתרגילים אקצנטריים הניתנים למטופלים הסובלים מבעיות גידים:

יש לבצע תרגילים אלו באופן הדרגתי ורצוי שיותאמו ע”י איש מקצוע.

גלי הלם: (Extracorporeal Shock Wave Therapy-ECSWT)ההשערה היא כי האנרגיה המועברת ע”י גלים אלו מגרה תהליכי ריפוי של רקמה רכה ובולמתקולטני כאב. במחקר אחד לפחות נמצא כי השילוב של תרגול אקסצנטרי וגלי הלם, יעיל יותרמכל אחת משיטות טיפול אלו הניתנות במבודד.

הזרקות מקומיות:

הזרקת דם או פלזמה עשירה בטסיות – הרעיוןבהזרקה זו הוא לספק תאים וחומרים מתווכים בעלי יכולת להחיש ולסייע את תהליך הריפוי.יעילותו של תהליך זה טרם הוכחה.

טיפול הזרקה המתרכז בהורדת כאב הנובע מהבעיה,
יותר מאשר בניסיון “תיקון” הגיד:
הזרקת נוזל בנפח גבוה (סליין, סטרואידים או חומר אלחוש) – כפי שהסברנו בפוסט הקודם, בטנדינופתיה
מתרחשת יצירת כלי דם חדשים (ניאווסקלוריזיציה), המלווה בד”כ גם בחדירת סיבי עצב, שמגבירים תחושת
כאב. מטרת ההזרקה היא להרוס את כלי הדם וסיבי העצב החדשים וכך להקטין את הכאב. ההשפעה
המושגת היא לטווח מיידי וארוך. ההזרקה אינה יקרה, בטוחה יחסית ויכולה להוות תחליף לטיפול
כירורגי ולאפשר חזרה מהירה לפעילות ספורטיבית. שימו לב כי הזרקה זו חייבת להעשות תחת שיקוף (הדמיית אולטרסאונד) על מנת להזריק למיקום המדוייק. אם ההליך מבוצע שלא תחת שיקוף, לא ניתן לדעת כי ההזרקה מתבצעת למקום הנכון!

image

הזרקת חומרים הגורמים לסקלרוזיס: מטרת ההזרקה
היא לפגיע בתהליך הניאווסקולריזציה. בהזרקות אלו סיכון לקרע של הגיד עצמו.

מומלץ להימנע מהזרקת סטרואידים לתוך הגיד
עצמו.

טיפול כירורגי:

התערבות ניתוחית שמטרתה לחתוך את ההידבקויות, להרחיק את הרקמה הפתולוגית ובעקיפין לגרות תהליך ייצור חלבונים לזירוז הריפוי.

לסיכום:

הטיפול הראשוני המומלץ הוא תרגול אקסצנטרי
במשך 3 חודשים. בכישלון טיפול זה יש לנסות טיפול בגלי הלם. שלב הטיפול הבא הוא הזרקות
מקומיות. רק לאחר 6 חודשי טיפול שמרני יש לשקול טיפול כירורגי.

חשוב לציין כי הסימפטומים עלולים
להופיע שוב לאחר הטיפול השמרני או הכירורגי.

מה צופה לנו בעתיד: המחקר מתמקד כעת בחומרים ביולוגיים
עשירים בחלבון מן החי או בפולימרים המיוצרים במעבדה, שתפקידם לשמש מעין שלד לצמיחת
תאים חדשים על מנת להחיש את תהליך הריפוי ולבודדו לאיזור הפתולגי בלבד.

תודה שקראתם ושלא נדע עוד דלקת!

אינה.

מקורות:

Rees, J.
D., Stride, M., & Scott, A. (2013). Tendons–time to revisit inflammation. British journal of sports medicine,
bjsports-2012.

Maffulli,
N., Longo, U. G., & Denaro, V. (2010). Novel approaches for the management
of tendinopathy. J Bone Joint
Surg Am
92(15),
2604-2613

Google+Email to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
אינה קול
עקבו אחרי

אינה קול

.
פיזיותרפיסטית מוסמכת, בעלת תעודת מדריך חדר כושר.
נותנת טיפולי פיזיותרפיה באזור חיפה והקריות.
לקביעת טיפול התקשרו 054-782-1645
או שלח מייל לכתובת innadolgopolov@gmail.com
מוזמנים לבקר גם באתר שלי: www.innakol.com
אינה קול
עקבו אחרי

Comments

comments