post

די לניתוח אוטומטי אחרי קרע ברצועה הצולבת קדמית בברך!

קרעת רצועה בברך? עומד לפני ניתוח? עזוב את מה שאתה עושה וקרא!

רציני. עזוב וקרא. יש גם סרט של אנשים נפצעים.

תודה לנירית רותם על שיתוף המקורות בנושא

קרע ברצועה הצולבת? מה זה זה?

קרע של הרצועה צולבת הקדמית היא אחת הפציעות הנפוצות אם לא ה.

אין כמו לצפות באנשים נפצעים. הנה אוסף של קריעות רצועה קדמית מהNBA:

המטרות של הטיפול בפציעה זו הן השגת הרמה התפקודית הגבוהה ביותר, הורדת סיכון לפציעה נוספת ומניעת סיכון לשינויים ניווניים בברך. התומכים בניתוח טוענים שרק התערבות כירורגית תחזיר את הפצוע לספורט תוך השגת המטרות הנ”ל, ואילו התומכים בטיפול שמרני טוענים שתוכנית שיקום מוקפדת תספק החלמה אפקטיבית. בנוסף, בטיפול שמרני אין סיכונים שקיימים בניתוח (פיברומטוזיס***,זיהומים, ניתוח כושל, כאב והוצאות).

אז מה אומרים המחקרים?

אין הבדל בין טיפול ניתוחי וטיפול שמרני שנתיים, חמש  ועשר שנים לאחר הניתוח מבחינת מצב תפקודי, פציעות מניסקוס והתפתחות שינויים ניווניים. יש עדיפות לניתוח מבחינת מבחני יציבות שונים (שאינם מעידים על יציבות תפקודית).

פעם הייתה טענה שאתלטים ברמה גבוהה צריך לנתח ומהר, אבל מחקר מ-2008 מראה ש-10 שנים לאחר הפציעה לא היו הבדלים משמעותיים בין המנותחים ללא מנותחים מהבחינות שמוזכרות לעיל. הבעיה במחקר של 10 שנים הוא שגם הניתוחים וגם ותוכניות השיקום השתנו מאז.

האם אפשר בכלל לחזור לספורט אחרי קרע ברצועה ללא ניתוח?

לפעמים כן. לפעמים לא. באופן כללי, שיעור הספורטאים שחוזרים לעסוק בספורט באותה רמה לאחר פציעת ACL הוא כ50%, לא משנה איך טופלו.

באחד מהמאמרים מסופר שבמוסד שבו המחקר נערך, המליצו לספורטאים לא לחזור לרמה הכי גבוהה של התחרות ללא ניתוח. להפתעתם 55% חזרו.

אז חוץ מלגלות שגם לספורטאים יש בעיות משמעת הם גילו שהשתתפות בספורט ברמות הכי גבוהות אפשרית ללא ניתוח.

אני מאמין שרוב קוראי הבלוג אינם ספורטאים ברמות הגבוהות ביותר, אז אתם תסתדרו.

אם אתם צריכים הוכחות, הנה אתר עם רשימת ספורטאים ששיחקו בלי רצועה צולבת קדמית. אהבתי במיוחד את הסיפור של מספר 5.

והנה דוגמא של כדורסלנית מהארץ מהארץ.

ועוד דוגמא של כדורגלן מהליגה האנגלית.

דברים קורים רק פעם אחת עד שהם קורים פעמיים

סיבה נוספת לא לרוץ לנתח היא שמי שקרע את הרצועה פעם אחת ושיחזר, נמצא בסיכון גבוה פי 6 מאוכ’ רגילה לקרוע שוב בשנה הראשונה לחזרתו לספורט. ספורטאים שקרעו  ונותחו נמצאים בסיכון גבוה יותר לקרוע שוב בשנתיים הראשונות אחרי החזרה לספורט.

בנוסף, הזמן לחזרה לספורט לא השפיע על סיכויי הקריעה. כלומר, שחקנים שעשו שיקום ארוך יותר לא חסינים מפני קריעה שניה.

ואז מה? סבלתם ניתוח סתם? לנתח שוב? אולי פשוט לעבור את השיקום השמרני כמו שצריך?

עדיין מתלבטים? קחו את הזמן

גם אם למרות כל הכתוב לעיל אתם עדיין שוקלים להיות תחת הסכין, קחו את הזמן. המחקרים מראים שתזמון הניתוח אינו משפיע או כמעט ואינו משפיע על התוצאות האובייקטיביות והסובייקטיביות.

את הניתוח תמיד אפשר לעשות מאוחר יותר, אם אתם בקטע של צלקות.

ומה לגבי ילדים?

יש פחות מחקר לגבי ילדים. קיימת מחלוקת האם לנתח ילדים לאחר קרע ברצועה הצולבת. ניתוח עלול לפגוע בלוחיות הצמיחה של העצם ובגדילה התקינה שלה. קיימת טענה כי טכניקות ניתוחיות חדשות מבטלות חשש זה. מצד שני, טיפול שמרני בילדים עלול להוביל לאי יציבות של ברך ונזק משני לסהרונים (מניסקוסים) ולסחוס.

מאמר מסוג מטה-אנאליזה מסיק שניתוח מוקדם יעלה את הסיכויים של הילד הספורטאי לחזור לרמת פעילות הקודמת לפציעה ויוריד את הסיכוי לאי-יציבות בברך וקרעים סימפטומטיים במניסקוס. הסוקרים התלוננו על איכות המחקרים שהתבצעו בנושא עד כה.

 סיכום

אנסה לתרגם מסיכום של סקירה:

"בהווה, אין טיעונים מבוססים להמלצה לניתוח שחזור שיטתי של כל מטופל שקרע את הצולבת הקדמית. יציבות הברך יכולה להשתפר לא רק ע”י ניתוח אלא גם ע”י שיקום נוירומוסקולרי. לא משנה מה הטיפול, מאפייני תנועה נורמליים אינם משוחזרים…צריך לידע את המטופלים שקיים שהם בסיכון מוגבר לפציעות ברך ושינויים ניווניים לא משנה איך טופלו.

ולמרות כל האמור לעיל, יש אנשים שעדיין יזדקקו לניתוח. אבל מומלץ לנסות שיקום שמרני לפני שמחליטים לבחור באפשרות זו.

נ.ב-מה עושים בשיקום?

השיקום לאחר ניתוח או ללא ניתוח דומים (החל משלב מסויים).

העבודה היא קשה, מורכבת משלבים שונים, ודורשת השקעה ומשמעת.

הנה טעימה של כמה תרגילים בשלב מתקדם של שיקום:

בהצלחה,

איגור

מקורות:

נירית רותם

AlHarby, S. W. (2010). Anterior cruciate ligament injuries in growing skeleton.International journal of health sciences4(1), 71.‏

David E. Ramski, Wajdi W. Kanj, Corinna C. Franklin, Keith D. Baldwin, Theodore J. Ganley

Anterior Cruciate Ligament Tears in Children and Adolescents: A Meta-analysis of Nonoperative Versus Operative Treatment .Am J Sports Med December 4, 2013 

Meuffels, D. E., Favejee, M. M., Vissers, M. M., Heijboer, M. P., Reijman, M., & Verhaar, J. A. N. (2009). Ten year follow-up study comparing conservative versus operative treatment of anterior cruciate ligament ruptures. A matched-pair analysis of high level athletes. British journal of sports medicine43(5), 347-351.‏

Paterno, M. V., Rauh, M. J., Schmitt, L. C., Ford, K. R., & Hewett, T. E. (2014). Incidence of Second ACL Injuries 2 Years After Primary ACL Reconstruction and Return to Sport. The American journal of sports medicine, 0363546514530088.‏

Andernord, D., Karlsson, J., Musahl, V., Bhandari, M., Fu, F. H., & Samuelsson, K. (2013). Timing of surgery of the anterior cruciate ligament.Arthroscopy: The Journal of Arthroscopic & Related Surgery29(11), 1863-1871.‏

Grindem, H., Eitzen, I., Moksnes, H., Snyder-Mackler, L., & Risberg, M. A. (2012). A pair-matched comparison of return to pivoting sports at 1 year in anterior cruciate ligament–injured patients after a nonoperative versus an operative treatment course. The American journal of sports medicine, 0363546512458424.‏

Delincé, P., & Ghafil, D. (2012). Anterior cruciate ligament tears: conservative or surgical treatment? A critical review of the literature. Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy20(1), 48-61.‏

 

Google+Email to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
איגור מינץ
עקבו אחרי:

איגור מינץ

-
פיזיותרפיסט מוסמך, בעל תעודת מדריך חדר כושר ומדריך ריצות ארוכות.
איגור מינץ
עקבו אחרי:

Comments

comments