רוצה דיסק בריא? קרא וישם

לפני שמתחילים

בכתבה זו נידונים נושאים ביו-מכאניים של הדיסק. צריך לזכור שלמרות כל הכתוב בכתבה, במקרים רבים, למצב הדיסק עצמו אין קשר לבריאותכם ולכאב.

הדיסקים בין החוליות מאפשרים לנו תנועה. הם מורכבים מחלק פנימי דמוי ג'ל (הגרעין המוכי) וחלק טבעתי חיצוני קשה וגמיש (הטבעת הליפית). הדיסק מהווה חלק בשרשרת חזקה וגמישה בין כל שתי חוליות.

ציור של דיסק. הטבעת הליפית מורכבת מכמה שכבות. כיוון הסיבים בכל שכבבה שונה.

עומס במערכות ביולוגיות – עובדות והנחות בסיסיות:

• כל האיברים בגוף האדם מגיבים לעומס. לדוגמא, השרירים, העצמות, מערכת לב ריאה וכו'.
• במערכות ביולוגיות עומס נמוך מדי ועומס גבוה מדי אינם טובים. הבעיה היא לקבוע מה זה פחות מדי ומה זה יותר מדי וכמובן שיש מידה רבה של אינדיבידואליות, מצב בריאותי, עבר רפואי וכו'.
• יש קשר חלש בין המצב של הדיסק לתסמינים כמו כאב ותפקוד.

דיסק, אלו הם חייך

• כמו כל רקמה בגופינו, הדיסק משתנה לאורך חיינו. חשוב לציין, שכמו שלקמטים בעור הפנים אין בהכרח קשר לבריאותינו כך גם ל"קמטים של הדיסק" (ראה תמונה).
• עם ההתבגרות הדיסק מוזן פחות ע"י כלי דם, כמות הנוזלים בו יורדת וסך סיבי הקולגן הקשה בטבעת עולה.
• בגלל שינוייים אלה, דיסקים של בוגרים מאבדים כל שנה 1%-3% מגובהם כל שנה.

 

חתך צד של דיסק צעיר (משמאל) ודיסק זקן (מימין)

עומס והזנה של הדיסק

• החלק הטבעתי החיצוני של הדיסקים מוזן ע"י כלי דם.
• חומרים מומסים קטנים כמו חמצן ולקטט נעים אל הדיסק בעזרת דיפוזיה. טיב הדיפוזיה תלוי במצב הנוזלים של הדיסק, ומצב הנוזלים מושפע מהעומס על הדיסק.
• חומרי הזנה גדולים יותר מתקשים לעבור בדיפוזיה ותנועתם אל הדיסק מתאפשרת בעזרת "הפמפום". כלומר, העומס המשתנה לסירוגין על הדיסק.
• חוסר או יתר העמסה על הגב יכולה לגרום לפגיעה בהזנה של הדיסק ובתורה לפגוע בבריאותו.

פעילות גופנית, והזנה של הדיסק

• במהלך היום הגובה שלנו משתנה בכ-1% בגלל ירידה בתכולת הנוזלים של הדיסק. בלילה המצב חוזר לקדמותו.
• ירידה נוספת בגובה נראית לאחר פעילויות כמו הליכה, ריצה, הרמת משקולות, אימון מחזורי וקפיצות מאותה סיבה. זמן קצר לאחר סיום הפעילות הגובה חוזר למצבו המקורי בגלל השבת נוזלים לדיסק. יתכן שפעילות ומנוחה גורמים לשטף של חומרי הזנה לדיסק וכך שומרים על בריאותו. זיכרו- דיסק בריא הוא דיסק שבע.

 

ספורט מקצועי ושינויים ניווניים בדיסק

*המחקרים נעשו ע"י אמצעי הדמיה. יש רק קשר חלש בין מצב הדיסק כפי שנראה באמצעים אלה לבין תסמינים כמו כאב.

• נזק לדיסק נראה בשכיחות גבוהה יותר אצל ספורטאים מקצועיים שקשורים בטראומות של עמוד השדרה: מתעמלים, מתאבקים, שחקני פוטובול.
• כנ"ל לגבי ספורטאים מקצועיים שענף הספורט שלהם קשור בתנועות קיצוניות או עומס קיצוני: מתעמלים, מרימי משקולות, שחקני קריקט וחותרים.
• כנ"ל לגבי ענפי ספורט שקשורים בנחיתות: כדורעף ורכיבה על סוסים.
• כנראה שגם הדיסקים של שחיינים מקצועיים ושחקני בייסבול מקצועיים סובלים משינויים ניווניים בגלל שהספורט שלהם מערב רוטציות חוזרניות. אצל שחיינים מקצועיים קיים נזק גדול יותר לדיסקים לעומת שחיינים חובבים.
• כנראה שריצה היא ניטרלית בהשפעתה על מצב הדיסקים וייתכן שאף בעלת השפעה חיובית.

תעסוקה ומצב הדיסקים

שכיבה ממושכת במיטה, עבודה יושבנית ועבודת כפיים כבדה (הרמת משקלים כבדים ו\או באופן תכוף ו\או תנועות סיבובית עם משקל) הן גורם סיכון לשינויים ניווניים של הדיסק.

השינויים הניווניים בדיסקים הם הכי קטנים אצל אנשים שמבצעים פעילות גופנית מתונה.

בעלי חיים, פעילות גופנית ומצב הדיסקים

• ניסויים בבעלי חיים הראו שפעילות גופנית מטיבה עם הדיסקים.
• פעילות גופנית שיפרה את ההזנה של הדיסקים ועליה בכמות הקולגן (בחלק מהמחקרים, כנראה תלוי עומס).

אילו תבניות העמסה ופעילויות חיוביות עבור הדיסק?

*ככל הנראה:

• סוג העומס: העמסה דינאמית זה טוב. העמסה סטטית או חוסר תנועה מזיקים. עומס גבוה או אימפקט (נחיתות מקפיצה) כנראה פחות טובים.
• כיוון העומס: צריך להיות לאורך עמוד השדרה (אנכי). טווחי תנועה קיצוניים, תנועות סיבוביות וכיפוף+דחיסה כנראה פחות טובים.
• תדירות\מהירות ההעמסה: מחזורי העמסה איטיים יותר הם כנראה טובים יותר (עד 60 מחזורי העמסה בדקה). העמסה מהירה או פתאומית כנראה פחות טובים (מעל 60 מחזורי העמסה בדקה).
• מידת העומס: אחת מסקירות הספרות הציעה שעומס של עמידה, הליכה וריצה הוא אופטימלי.
• תזמון במהלך היום: בבוקר הלחץ בתוך הדיסק גבוהה יותר ולכן, כנראה, מתאים יותר לבצע מאמצים כבדים בשעות הבוקר.

 

האם אפשר לחזק דיסק שניזוק?

לא ברור. ברור שלרוב אפשר לחזור לתפקוד מלא גם לאחר שהדיסק ניזוק.

גם אם לא ניתן להחזיר את הדיסק למצבו הצעיר, יתכן שע"י פעילות ניתן להאיץ את החלמתו ע"י גירוי התאים, האצת חילוף חומרים ומניעת פציעה חוזרת.

 

גנטיקה

שינויים ניווניים בדיסקים יכולים, במידה רבה, להיות מוסברים ע"י גורמים משפחתיים (גנטיקה, התנהגות וגורמים סביבתיים).

 

הזדקנות והדיסק: האם קיים "חלון הזדמנויות"?

• כמו כל מערכות הגוף, לדיסקים יש מסגרת התפתחות מסויימת. ככל הנראה, יש תקופה קריטית בה עומס וגורמים אחרים יכולים להשפיע על התפתחות הדיסקים. כנראה שתקופה זו היא לפני שנות ה-20 המאוחרות.
• יתכן שהעמסה הדרגתית בגילאים מוקדמים גורמת להסתגלות וכך אתלטים מסוגלים לבצע מאמצים אדירים בשלום.

 

מה אני עושה עם המידע הזה?

המצב הבריאותי הספציפי של הדיסק אינו הדבר החשוב פה בגלל שהמשמעות של מצב זה אינה קיימת או חלשה. כדאי להנות מהחיים עצמם. כדי לשפר את הסיכויים שלנו להנאה מלאה וארוכת שנים מחיינו, חשוב:

להשאר פעיל ביום-יום.

להמשיך\להתחיל לעסוק בפעילות גופנית לפי העדפותיך באופן סדיר.

לעודד את הקרובים והילדים להיות פעילים.

במקרה שמתחיל כאב, להשאר רגוע, כנראה שהכל בסדר (אבל ללכת לגורם רפואי להיבדק).

זוכר שתנועה יכולה לעזור להזנה של הדיסק ע"י הזנה (בנוסף להמון המון דברים טובים אחרים).

בהצלחה!

תודה לנירית רותם ורון שביט שהכירו לי את המאמרים עליהם הסתמכתי:

Belavý, D. L., Albracht, K., Bruggemann, G. P., Vergroesen, P. P. A., & van Dieën, J. H. (2016). Can exercise positively influence the intervertebral disc?.Sports Medicine, 46(4), 473-485.‏

Steele, J., Bruce-Low, S., Smith, D., Osborne, N., & Thorkeldsen, A. (2015). Can specific loading through exercise impart healing or regeneration of the intervertebral disc?. The Spine Journal, 15(10), 2117-2121.

Adams, M. A., Stefanakis, M., & Dolan, P. (2010). Healing of a painful intervertebral disc should not be confused with reversing disc degeneration: implications for physical therapies for discogenic back pain. Clinical Biomechanics, 25(10), 961-971.‏

Comments

comments